כעת מתקיים שלב א’ של האולימפיאדה הארצית במתמטיקה לכיתות ג’ – ט’, ובעוד כשבועיים – מקצה סתיו של תחרות הערים הבינלאומית במתמטיקה. למשתתפים רבים זו תהיה הפעם הראשונה שישתתפו באירוע מסוג זה. לצערנו, תחום האולימפיאדות המתמטיות בארץ לא זוכה לחשיפה רבה, ויש לא מעט תלמידים חזקים שאינם מודעים כלל להזדמנות להשתתף באולימפיאדה. חוסר החשיפה לתחום גורם גם לתפיסות מוטעות בהיבטים שונים באולימפיאדות. נתייחס כאן ל-8 הטעויות הנפוצות ביותר.

1. אולימפיאדה היא מבחן

זאת אי-הבנה יסודית ביותר של מהות האולימפיאדות, וממנה נובעות מרבית הטעויות האחרות.  אולימפיאדות הן תחרויות ולא מבחנים. מטרתו של מבחן היא לבדוק את הידע ואת המיומנויות של התלמיד ואת התאמתם לרמה הנדרשת. לעומת זאת, האולימפיאדה נועדה לעודד חשיבה יצירתית ולאתר תלמידים בעלי תבונה מתמטית מיוחדת. הדבר בא לידי ביטוי בסגנון השאלות, בשיטת הניקוד ובקריטריונים לבדיקת העבודות.

מבחן אפשר לעבור, ברמת הצלחה זו או אחרת, או להיכשל בו. באולימפיאדה אי-אפשר “להיכשל”. כל נקודה נוספת שהמתחרה צובר היא הישג נוסף לזכותו. המתמודדים המבריקים ביותר זוכים בתעודות, אך זה לא מקטין את ההישג של כל משתתף ומשתתפת שלא הגיעו לתוצאות האלה. כל מי שצבר ניקוד כלשהו, לא “נכשל”.

הכרתי בתי ספר מתמטיים בחו”ל, שבהם ההשתתפות באולימפיאדות הייתה חלק מהשגרה, והלומדים בהם השתתפו באולימפיאדות בית ספריות ואף כיתתיות. זה היה במקום מבחן רגיל, ואת מקום השאלות השגרתיות, המירו שאלות קצת יותר קשות ומגניבות. הייחוד בשיטה הזאת היה שאפשר היה לקבל בהן רק את הציון “5” (הגבוה ביותר) – במקרה של זכייה באחד המקומות הראשונים. נוסף על כך בסוף האולימפיאדה התקיים טקס הענקת תעודות חגיגי. השיטה עודדה מאוד את התלמידים – גם את החזקים וגם את החלשים, ומנעה לחץ מבחינות שכל-כך נפוץ בארץ בימינו…

2. העבודה נחשבת מוצלחת רק אם המתחרה פתר את רוב השאלות בשאלון

שאלוני אולימפיאדות בנויים כך שרק יחידים יוכלו להתקרב לניקוד המקסימלי. רק כך אפשר לדרג את המתחרים ולהבחין בין המתחרה החזק ביותר לבין המתחרה השני, השלישי, וכן הלאה.

משתתף ממוצע בשלב הגמר פותר בדרך כלל כשאלה אחת בלבד, וזה נורמלי לחלוטין. בשלבי הסינון סף המעבר לשלב הבא נמוך בהרבה מ-100%. שלוש שאלות פתורות באופן מלא בשלב הגמר עשויות כבר לזכות את המשתתף בדירוג רשמי, החל בצל”ש וכלה במקום הראשון (באולימפיאדות שונות).  

הדבר משקף את ההבדלים בין מבחנים לאולימפיאדות שראינו בסעיף 1. כאמור, במבחן הצלחה מלאה במשימות מעידה על כך שהתלמיד הבין היטב את החומר הנלמד ב-100%, כלומר שהוא “בסדר”. באולימפיאדה אין “לא בסדר”, כולם בסדר.

3. חייבים לפתור את השאלות לפי הסדר

אפשר לפתור שאלות בכל סדר שרוצים. אפילו מומלץ לקרוא בהתחלה את השאלון כולו, לבחור שאלות שנראות לכם הכי קלות ולהתחיל מהן. תשתדלו לא “להיתקע” בשאלה אחת בלבד. אם אתם עובדים על שאלה אחת במשך הרבה זמן, עשו מדי פעם הפסקות קטנות ובחנו את המצב. אם אכן הייתה התקדמות כלשהי, אפשר להמשיך, ואם שמתם לב שאתם “הולכים במעגלים” ולא מתקדמים, עדיף לעזוב את השאלה (לפחות זמנית).

4. אולימפיאדות נועדו רק למחוננים

בהתאם לתקנונים בינלאומיים, הפורמט של אולימפיאדה פתוח לכל הילדים בגיל המתאים. תלמידים שלא מוגדרים כמחוננים או מצטיינים, תלמידי חינוך ביתי, וכו’ – מוזמנים כמובן להשתתף.

5. אולימפיאדות יכולות להתאים רק לילדים תחרותיים מאוד

באולימפיאדות המשתתפים אינם מתמודדים זה מול זה, הם מתמודדים עם פתרון השאלות. הענקת התעודות אינה מתקיימת מיד אחרי התחרות. תוצאות המתחרים שלא זכו במקומות הראשונים לא מתפרסמות.

אולימפיאדה היא אירוע חגיגי בעל חשיבות חברתית רבה. לאפשרות לכנס עשרות או מאות ילדים שאוהבים מתמטיקה באולם אחד יש ערך של ממש. ילדים שמתעניינים במתמטיקה ברמה רצינית, מרגישים פעמים רבות בודדים כי בחברה הסובבת אותם יש רק ילדים מעטים בעלי תחום עניין דומה, ופעמים רבות לא מזדמן לילדים לפגוש ילדים כמותם בכיתתם. באולימפיאדה יש להם הזדמנות חד-פעמית לפגוש חברים חדשים שאפשר לדבר איתם על מתמטיקה, ולחלוק את האהבה לתחום עם בני גילם. במקרים רבים, חברויות שנוצרו באולימפיאדות נמשכות לכל החיים.

בתקופת הקורונה אין אפשרות לכנס את כל הילדים באותו אולם, אך אין ספק שההתרגשות, ההתמודדות עם השאלות המאתגרות ועצם העובדה שהילד רואה שיש עוד מאות כמוהו בארץ – הן  חוויה מעצימה.

6. אין טעם להשתתף באולימפיאדות מתמטיות אם אין לך יכולות מתמטיות יוצאות דופן

“יכולות מתמטיות יוצאות דופן” כמעט אינן בנמצא. לרוב תלמידים שזוכים לניצחונות באולימפיאדות הגיעו לכך בזכות העניין הרב שלהם בתחום, המוטיבציה וההשקעה.

גם תלמידים שלא יזכו בפרס באותה השנה, ירוויחו מהשתתפות באולימפיאדה: חשיפה לשאלות מגניבות, כל הקטע החברתי, וכמובן – הניסיון לקראת השתתפות בשנים הבאות, שאולי תהיה מוצלחת יותר.

7. צריך ידע מיוחד כדי להשתתף באולימפיאדות

השאלות באולימפיאדות בנויות כך שניתן לפתור אותן ללא שימוש בשום ידע נוסף על הידע המתמטי הנלמד בבית הספר. היכרות עם תחומים נוספים שלא נמצאים במסגרת תוכנית הלימודים, אכן עשויה להעניק יתרון מסוים,  במיוחד באולימפיאדות לכיתות הגבוהות, אך הדבר המכריע הוא תמיד החשיבה המתמטית היצירתית.

8. אז אין כל צורך להתכונן לאוליפמיאדות?

גם זה לא נכון. השאלות באולימפיאדות מאתגרות מאוד ולא שגרתיות. לכן מומלץ מאוד לכל משתתף ומשתתפת לעבור מראש על שאלונים מהשנים הקודמות לצורך היכרות עם אופי השאלות. בכל האולימפיאדות הארציות יש ארכיון של שאלונים משנים קודמות.

בהצלחה!